Structure du débat :Question 1Objection 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Tout ce qui touchera l’autel sera sanctifié » (Ex 29, 37), j’entendrais [qu’il s’agit de ce qui est] convenable comme de ce qui ne l’est pas ; le verset dit : « des agneaux » (Ex 29, 38) : de même que les agneaux sont convenables, de même tout ce qui est convenable. Rabbi Akiva dit : « holocauste » (Ex 29, 25) : de même que l’holocauste est convenable, de même tout ce qui est convenable.
(שמות כט, לז) כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי ת"ל (שמות כט, לח) כבשים מה כבשים ראויין אף כל ראוי ר' עקיבא אומר (שמות כט, כה) עולה מה עולה ראויה אף כל ראוי
Mais Rav Ada bar Ahava n’a-t-il pas dit : il y a entre eux [une différence pour] l’holocauste d’oiseau invalide ? Pour celui qui le déduit de « agneaux », les agneaux oui, mais l’holocauste d’oiseau non ; pour celui qui le déduit de « holocauste », même l’holocauste d’oiseau aussi.
והאמר רב אדא בר אהבה עולת העוף פסולה איכא בינייהו מאן דמייתי לה מכבשים כבשים אין אבל עולת העוף לא ומאן דמייתי לה מעולה אפילו עולת העוף נמי
Rav Achi a donc dit : comme il est enseigné dans une baraïta : « Du sang sera imputé à cet homme, il a versé du sang » (Lv 17, 4), pour inclure celui qui asperge [le sang hors du Temple] ; ce sont les paroles de Rabbi Yichmaël.
אלא אמר רב אשי כדתניא (ויקרא יז, ד) דם יחשב לאיש ההוא דם שפך לרבות את הזורק דברי רבי ישמעאל
Rabbi Akiva dit : « ou un sacrifice » (Lv 17, 8), pour inclure celui qui asperge. Et tous deux, qu’incluent-ils ? L’aspersion : l’un le déduit de « du sang sera imputé » et l’autre de « ou un sacrifice ».
ר"ע אומר (ויקרא יז, ח) או זבח לרבות את הזורק ותרוייהו מאי קא מרבו זריקה מר מייתי לה מדם יחשב ומר מייתי לה מאו זבח
Mais Rabbi Abbahou n’a-t-il pas dit : il y a entre eux [une différence pour celui qui] a égorgé et aspergé : selon Rabbi Yichmaël, il n’est coupable qu’une fois ; selon Rabbi Akiva, il est coupable deux fois ?
והאמר רבי אבהו שחט וזרק איכא בינייהו לדברי רבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת לדברי ר"ע חייב שתים
N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Abayé a dit : même selon Rabbi Akiva, il n’est coupable qu’une fois, car le verset dit : « Là tu offriras tes holocaustes, et là tu feras » (Dt 12, 14) : le Miséricordieux a réuni tous les actes [en un seul].
הא איתמר עלה אמר אביי אף לדברי ר"ע נמי אינו חייב אלא אחת דאמר קרא (דברים יב, יד) שם תעלה עולותיך ושם תעשה ערבינהו רחמנא לכולהו עשיות:
« Les procès civils, on les juge de jour », etc. (Moyen mnémotechnique : MeChPaT, MeAN’H, MaTé.) D’où tient-on cela ? Rabbi ’Hiya bar Papa a dit : le verset dit : « Ils jugeront le peuple en tout temps » (Ex 18, 26).
דיני ממונות דנין ביום וכו': (סימן משפ"ט מענ"ה מט"ה) מנהני מילי א"ר חייא בר פפא דאמר קרא (שמות יח, כו) ושפטו את העם בכל עת
S’il en est ainsi, l’ouverture du procès aussi [peut se faire de nuit] ! [C’est] comme [l’enseignement] de Rava, car Rava a relevé une contradiction : il est écrit : « Ils jugeront le peuple en tout temps », et il est écrit : « Et ce sera le jour où il fera hériter ses fils » (Dt 21, 16). Comment est-ce possible ? Le jour pour l’ouverture du procès, la nuit pour sa conclusion.
אי הכי תחלת דין נמי כדרבא דרבא רמי כתיב ושפטו את העם בכל עת וכתיב (דברים כא, טז) והיה ביום הנחילו את בניו הא כיצד יום לתחלת דין לילה לגמר דין
Notre michna n’est pas conforme à Rabbi Meïr, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr disait : que veut dire le verset : « Selon leur parole se réglera tout litige et toute plaie » (Dt 21, 5) ? Quel rapport y a-t-il entre les litiges et les plaies ?
מתניתין דלא כר' מאיר דתניא היה ר"מ אומר מה ת"ל (דברים כא, ה) על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכי מה ענין ריבים אצל נגעים
C’est qu’il compare les litiges aux plaies : de même que les plaies [s’examinent] de jour, comme il est écrit : « Et le jour où il apparaîtra en lui » (Lv 13, 14), de même les litiges [se jugent] de jour ; et de même que les plaies [ne s’examinent] pas par des aveugles, comme il est écrit : « selon tout ce que voient les yeux du cohen » (Lv 13, 12), de même les litiges [ne se jugent] pas par des aveugles. Et il compare les plaies aux litiges : de même que les litiges [ne se jugent] pas par des parents, de même les plaies [ne s’examinent] pas par des parents.
אלא מקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום דכתיב (ויקרא יג, יד) וביום הראות בו אף ריבים ביום ומה נגעים שלא בסומין דכתיב (ויקרא יג, יב) לכל מראה עיני הכהן אף ריבים שלא בסומין ומקיש נגעים לריבים מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים
Mais alors, de même que les litiges [se jugent] par trois, les plaies aussi [s’examineraient] par trois ? Et ce serait logique : si ses biens [sont jugés] par trois, son corps, à plus forte raison ! Le verset dit : « Il sera amené à Aaron le cohen, ou à l’un [de ses fils] », etc. (Lv 13, 2) : tu apprends donc que même un seul cohen examine les plaies.
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה ודין הוא ממונו בשלשה גופו לא כל שכן ת"ל (ויקרא יג, ב) והובא אל אהרן הכהן או אל אחד וגו' הא למדת שאפילו כהן אחד רואה את הנגעים
Il y avait un aveugle dans le voisinage de Rabbi Yo’hanan qui jugeait des procès, et Rabbi Yo’hanan ne lui disait rien. Comment a-t-il pu agir ainsi ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : la halakha est conforme à une michna anonyme ; or nous avons appris : quiconque est apte à juger est apte à témoigner, mais il en est qui sont aptes à témoigner et ne sont pas aptes à juger ; et Rabbi Yo’hanan a dit : cela vient inclure celui qui est aveugle d’un œil !
ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן דהוה דאין דינא ולא אמר ליה רבי יוחנן ולא מידי היכי עביד הכי והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואין כשר לדון ואמר ר' יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו
En quoi cette michna anonyme est-elle plus forte que l’autre ? Si tu veux, dis : une michna anonyme [qui reflète l’avis] du grand nombre est préférable ; et si tu veux, dis : parce qu’elle est enseignée parmi les lois de la procédure judiciaire.
מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא אי בעית אימא סתמא דרבים עדיף ואי בעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא דדינא
Et Rabbi Meïr, ce « Ils jugeront le peuple en tout temps », qu’en déduit-il ? Rava a dit : cela vient inclure le jour nuageux [pour les procès], car nous avons appris : on n’examine pas les plaies le matin ni le soir, ni à l’intérieur de la maison, ni par un jour nuageux, parce que [la tache] terne paraît vive ; ni à midi, parce que [la tache] vive paraît terne.
ורבי מאיר האי ושפטו את העם בכל עת מאי דריש ביה אמר רבא לאיתויי יום המעונן דתנן אין רואין את הנגעים שחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן מפני שכהה נראית עזה ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה
Et Rabbi Meïr, ce « le jour où il fera hériter ses fils », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour ce que Rabba bar ’Hanina a enseigné devant Rav Na’hman : « Et ce sera le jour où il fera hériter ses fils » : de jour tu répartis les héritages, et tu ne répartis pas les héritages de nuit. [Rav Na’hman] lui dit : à ce compte, celui qui meurt de jour, ses fils hériteraient de lui, et celui qui meurt de nuit, ses fils n’hériteraient pas de lui ?
ורבי מאיר האי ביום הנחילו את בניו מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה לכדתני רבה בר חנינא קמיה דרב נחמן והיה ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה א"ל אלא מעתה מאן דשכיב ביממא ירתון ליה בניה ומאן דשכיב בליליא לא ירתון ליה בניה
Peut-être parles-tu du jugement des héritages, comme il est enseigné dans une baraïta : « Ce sera pour les enfants d’Israël une loi de jugement » (Nb 27, 11) : il a fixé toute la section pour qu’elle soit [soumise au] jugement.
דילמא דין נחלות קאמרת דתניא (במדבר כז, יא) והיתה לבני ישראל לחקת משפט אורעה כל הפרשה כולה להיות דין
Comme [l’enseignement] de Rav Yehouda au nom de Rav, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : trois [personnes] qui sont entrées rendre visite à un malade, si elles veulent, elles écrivent [ses dispositions], et si elles veulent, elles rendent un jugement ; deux écrivent mais ne rendent pas de jugement.
כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין שנים כותבין ואין עושין דין
Et Rav ’Hisda a dit : on n’a enseigné cela que de jour ; mais de nuit, elles écrivent et ne rendent pas de jugement, parce qu’elles sont devenues témoins, et un témoin ne devient pas juge. [Rabba bar ’Hanina] lui dit : oui, c’est ce que je voulais dire.
ואמר רב חסדא לא שנו אלא ביום אבל בלילה כותבין ואין עושין דין משום דהוו להו עדים ואין עד נעשה דיין אמר ליה אין הכי קאמינא:
« Les procès capitaux, on les juge de jour », etc. D’où tient-on cela ? Rav Chimi bar ’Hiya a dit : le verset dit : « Et pends-les devant l’Éternel face au soleil » (Nb 25, 4). Rav ’Hisda a dit : d’où sait-on que hoka’a désigne la pendaison ? Car il est écrit : « Et nous les pendrons devant l’Éternel à Guiv’a de Saül, l’élu de l’Éternel » (2 S 21, 6),
דיני נפשות דנין ביום וכו': מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא (במדבר כה, ד) והוקע אותם לה' נגד השמש א"ר חסדא מניין להוקעה שהיא תלייה דכתיב (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה'
Original : Sanhedrin 34b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.