pour ceux de son prochain, le bénéfice de la faveur [de choisir le cohen] lui revient.
על של חבירו טובת הנאה שלו
Temoura 3a תמורה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui répondit : Là, [l’objet] vient de la force d’un Israélite ; c’est pourquoi on suit celui qui obtient l’expiation, et son début comme sa fin sont aux mains d’un Israélite. Mais ici, voici sa question : faut-il que, du début à la fin, [l’animal] soit dans le domaine de celui qui fait la substitution ? Que la question reste en suspens [teikou].
א"ל התם הוא דקאתי מכח ישראל משום הכי אזלינן בתר מתכפר והוה ליה תחילתו וסופו ביד ישראל אבל הכא הכי קא מיבעיא ליה מי בעינן מתחילה ועד סוף דתיקו ברשות מאן דעביד תמורה תיקו
Le maître a dit : « Des choses consacrées par des idolâtres, on ne tire pas profit, mais on ne commet pas de détournement. » On n’en tire pas profit, d’ordre rabbinique ; on ne commet pas de détournement, d’ordre toranique.
אמר מר מוקדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא
Quelle en est la raison ? Il est écrit : « Une personne qui commettra un détournement et péchera par inadvertance » (Lv 5, 15), et nous déduisons « péché », « péché » de la terouma, et pour la terouma il est écrit « les enfants d’Israël » (Nb 18, 23), et non les idolâtres.
מ"ט דכתיב (ויקרא ה, טו) נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה וילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב (במדבר יח, כג) בני ישראל ולא עובדי כוכבים
« On n’est pas coupable à leur égard de pigoul, de notar ni d’impureté », car il est écrit à propos de l’impureté : « Parle à Aaron et à ses fils, qu’ils se gardent des choses saintes des enfants d’Israël et ne profanent pas le nom [, etc.] » (Lv 22, 2).
ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא דכתיב בה בטומאה (ויקרא כב, ב) דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם [וגו']
Et on déduit le notar de l’impureté par [l’analogie] « profanation », « profanation » : il est écrit à propos de l’impureté « les enfants d’Israël… et ne profanent pas, etc. » (Lv 22, 2), et il est écrit à propos du notar : « Celui qui en mangera portera sa faute, car il a profané la chose sainte de l’Éternel » (Lv 19, 8).
ויליף נותר חילול חילול מטומאה דכתיב גבי טומאה (ויקרא כב, ב) בני ישראל ולא יחללו וגו' וכתיב גבי נותר (ויקרא יט, ח) ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל
Et on déduit le pigoul du notar par [l’analogie] « faute », « faute » : il est écrit à propos du pigoul : « La personne qui en mangera portera sa faute » (Lv 7, 18), et il est écrit à propos du notar : « Celui qui en mangera portera sa faute, car il a profané la chose sainte de l’Éternel » (Lv 19, 8). Et tous [ces cas concernent] les enfants d’Israël et non les idolâtres.
ויליף פיגול עון עון מנותר דכתיב גבי פיגול (ויקרא ז, יח) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא וכתיב גבי נותר (ויקרא יט, ח) ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל וכולהו בני ישראל ולא עובדי כוכבים
« On ne fait pas de substitution », car il est écrit : « Il ne le remplacera pas et ne le substituera pas » (Lv 27, 10), et il est écrit au début du passage : « Parle aux enfants d’Israël (en disant) : Un homme, lorsqu’il prononcera un vœu selon ton estimation » (Lv 27, 2).
ואין עושין תמורה דכתיב (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר וכתיב בריש ענין (ויקרא כז, ב) דבר אל בני ישראל (לאמר) איש כי יפליא נדר בערכך
Autre version : « On ne fait pas de substitution » ; quelle en est la raison ? Parce que la substitution d’un animal est mise en parallèle avec la dîme du bétail, et la dîme du bétail avec la dîme des céréales, et à propos de la dîme des céréales il est écrit : « (Toute) [Car] la dîme des enfants d’Israël, qu’ils prélèveront pour l’Éternel » (Nb 18, 24) — les enfants d’Israël et non les idolâtres.
לישנא אחרינא ואין עושין תמורה מ"ט דאיתקשא תמורת בהמה למעשר בהמה ומעשר בהמה למעשר דגן וגבי מעשר דגן כתיב (במדבר יח, כד) (כל) [כי את] מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' בני ישראל ולא עובדי כוכבי'
« On n’apporte pas de libations (avec elles), mais leur sacrifice requiert des libations, telles sont les paroles de Rabbi Chimon. » D’où tirons-nous ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Le natif » (Nb 15, 13) — le natif apporte des libations, mais l’idolâtre n’apporte pas de libations. Pourrait-on croire que son holocauste ne requiert pas de libations ? L’Écriture dit : « ainsi ».
ואין מביא (עליהן) נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי רבי שמעון מנה"מ דתנו רבנן (במדבר טו, יג) אזרח אזרח מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה
« Rabbi Yossé a dit : Dans tous ces cas, je suis d’avis d’être rigoureux. » Quelle en est la raison ? Il est écrit à leur propos : « pour l’Éternel » (Lv 22, 18).
אמר ר' יוסי רואה אני בכולן להחמיר מאי טעמא (ויקרא כב, יח) לה' כתיב ביה
« De quoi parle-t-on ? Des choses consacrées à l’autel ; mais pour les choses consacrées à l’entretien du Temple, on commet à leur égard un détournement. » Quelle en est la raison ? Car lorsque nous déduisons le détournement de la terouma par [l’analogie] « péché », « péché », c’est pour ce qui est semblable à la terouma, qui est consacrée d’une sainteté intrinsèque ; mais non pour la consécration à l’entretien du Temple, qui n’est qu’une consécration de valeur.
בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן מ"ט דכי גמרינן מעילה חטא חטא מתרומה דומיא דתרומה דקדוש קדושת הגוף אבל בקדושת בדק הבית דקדושת דמים לא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Pour toute interdiction de la Torah, si l’on a accompli un acte en la transgressant, on est coupable ; si l’on n’a pas accompli d’acte, on est exempt.
אמר רב יהודה אמר רב כל לא תעשה בתורה עשה בה מעשה חייב לא עשה בה מעשה פטור
Et est-ce une règle générale qu’une interdiction sans acte est exempte ? Voici celui qui substitue : c’est une interdiction sans acte, et il est fouetté, car nous avons appris : Non pas qu’il soit permis de substituer, mais s’il a substitué, la substitution est effective et il reçoit les quarante [coups] !
וכללא הוא דלאו שאין בו מעשה פטור והרי מימר דלאו שאין בו מעשה הוא ולקי דתנן לא שהוא רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים
Rav te dira : De qui est cette [michna] ? De Rabbi Yehouda, qui dit que pour une interdiction sans acte on est fouetté.
אמר לך רב הא מני רבי יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
Mais peux-tu attribuer notre michna à Rabbi Yehouda ? Nous avons établi que son début n’est pas conforme à Rabbi Yehouda, puisqu’on enseigne : « Tous peuvent substituer », et « tous » vient inclure quoi ? Il vient inclure l’héritier, et cela n’est pas conforme à Rabbi Yehouda !
ומי מצית מוקמת למתניתין כר' יהודה והא אוקימתא לרישא דלא כרבי יהודה דקתני הכל ממירין הכל לאיתויי מאי לאיתויי יורש ודלא כרבי יהודה
Ce Tanna est d’accord avec lui sur un point — que pour une interdiction sans acte on est fouetté — et il diverge de lui sur un point : car Rabbi Yehouda pense que l’héritier n’appuie pas et que l’héritier ne substitue pas, alors que notre Tanna pense que l’héritier appuie et que l’héritier substitue.
האי תנא סבר לה כוותיה בחדא דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר יורש אינו סומך יורש אינו ממיר ותנא דידן סבר יורש סומך יורש ממיר
Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav ’Amram, au nom de Rabbi Its’hak, au nom de Rabbi Yo’hanan, au nom de Rabbi Yossé le Galiléen : Pour toute interdiction de la Torah, si l’on a accompli un acte en la transgressant, on est fouetté ; si l’on n’a pas accompli d’acte, on est exempt — à l’exception de celui qui jure, de celui qui substitue et de celui qui maudit son prochain par le Nom [divin] : bien qu’ils n’aient pas accompli d’acte, ils sont coupables. Au nom de Rabbi Yossé bar ’Hanina on a dit : Également celui qui fait passer la terouma avant les prémices.
אמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם א"ר יצחק א"ר יוחנן משום ר' יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה עשה בו מעשה לוקה לא עשה בו מעשה פטור חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם אף על פי שלא עשה מעשה חייב משום רבי יוסי ברבי חנינא אמרו אף המקדים תרומה לביכורים
Celui qui jure, d’où le savons-nous ? Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Meïr : Le verset dit : « Car l’Éternel ne tiendra pas pour innocent celui qui prononce Son nom en vain » (Ex 20, 7) — le tribunal d’en haut
נשבע מנלן א"ר יוחנן משום ר"מ אמר קרא (שמות כ, ז) כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא בית דין של מעלה
Original : Temurah 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.