Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et qui prêteront serment à l’Éternel des armées » (Is 19, 18). Ils allèrent à Alexandrie d’Égypte, y bâtirent un autel et y offrirent [des sacrifices] au nom du Ciel, ainsi qu’il est dit : « En ce jour-là, il y aura un autel pour l’Éternel au milieu du pays d’Égypte » (Is 19, 19).
ונשבעות לה' צבאות הלכו לאלכסנדריא של מצרים ובנו מזבח והעלו עליו לשם שמים שנאמר (ישעיהו יט, יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים
« L’une sera appelée ville de Hérès » (Is 19, 18). Que signifie « l’une sera appelée ville de Hérès » ? Comme le traduit Rav Yossef : La ville de Beit-Chemech, qui est destinée à être détruite, est dite être l’une d’entre elles. Et d’où [sait-on] que « Hérès » est un terme désignant le soleil ? Car il est écrit : « Qui parle au soleil (’hérès), et il ne se lève pas » (Jb 9, 7).
(ישעיהו יט, יח) עיר ההרס יאמר לאחת מאי עיר ההרס יאמר לאחת כדמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמש דעתיד למיחרב איתאמר דהיא חדא מנהון וממאי דעיר ההרס לישנא דשימשא היא דכתיב (איוב ט, ז) האומר לחרס ולא יזרח
« Ramène mes fils de loin, et mes filles de l’extrémité de la terre » (Is 43, 6). « Ramène mes fils de loin » : Rav Houna dit : Ce sont les exilés de Babylonie, dont l’esprit est posé, comme des fils ; « et mes filles de l’extrémité de la terre » : ce sont les exilés des autres pays, dont l’esprit n’est pas posé, comme des filles.
(ישעיהו מג, ו) הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ הביאי בני מרחוק אמר רב הונא אלו גליות של בבל שדעתן מיושבת עליהן כבנים ובנותי מקצה הארץ אלו גליות של שאר ארצות שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות
Rabbi Abba bar Rav Yits’hak dit au nom de Rav ’Hisda — d’autres disent : Rav Yehouda dit au nom de Rav : De Tyr jusqu’à Carthage, on connaît Israël et son Père qui est aux cieux ; de Tyr vers l’ouest et de Carthage vers l’est, on ne connaît ni Israël ni son Père qui est aux cieux.
אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים
Rav Chimi bar ’Hiya objecta à Rav : « Du levant du soleil jusqu’à son couchant, mon nom est grand parmi les nations, et en tout lieu on fait fumer et on présente [des offrandes] à mon nom, et une offrande pure » (Ml 1, 11) ! Il lui dit : Chimi, toi ? [Ils savent qu’]ils l’appellent le Dieu des dieux.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב (מלאכי א, יא) ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה אמר ליה שימי את דקרו ליה אלהא דאלהא
« En tout lieu on fait fumer et on présente à mon nom » : en tout lieu, peux-tu le penser ? Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit au nom de Rabbi Yonathan : Ce sont les érudits qui s’occupent de la Torah en tout lieu : je les considère comme s’ils faisaient fumer et présentaient [des offrandes] à mon nom.
בכל מקום מוקטר מוגש לשמי בכל מקום סלקא דעתך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי
« Cantique des montées. Voici, bénissez l’Éternel, vous tous, serviteurs de l’Éternel, qui vous tenez dans la maison de l’Éternel durant les nuits » (Ps 134, 1). Que signifie « durant les nuits » ? Rabbi Yo’hanan dit : Ce sont les érudits qui s’occupent de la Torah la nuit : le verset les considère comme s’ils étaient occupés au service [du Temple].
(תהלים קלד, א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות מאי בלילות אמר ר' יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה
« Pour toujours, ceci incombe à Israël » (2 Ch 2, 3). Rav Guidel dit au nom de Rav : C’est un autel bâti [dans le ciel], et Michel, le grand prince, s’y tient et y offre un sacrifice.
(דברי הימים ב ב, ג) לעולם זאת על ישראל אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן
Et Rabbi Yo’hanan dit : Ce sont les érudits qui s’occupent des lois du service : le verset les considère comme si le Temple avait été bâti de leurs jours.
ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם
Rech Lakich dit : Que signifie ce qui est écrit : « Voici la loi pour l’holocauste, pour l’offrande de farine, pour le sacrifice expiatoire et pour le sacrifice de culpabilité » (Lv 7, 37) ? Quiconque s’occupe de la Torah est comme s’il avait offert un holocauste, une offrande de farine, un sacrifice expiatoire et un sacrifice de culpabilité.
אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם
Rava dit : Ce « pour l’holocauste, pour l’offrande de farine » — il aurait fallu dire « un holocauste et une offrande de farine » ! Mais Rava dit : Quiconque s’occupe de la Torah n’a besoin ni d’holocauste, ni d’offrande de farine, ni de sacrifice de culpabilité.
אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם
Rabbi Yits’hak dit : Que signifie ce qui est écrit : « Voici la loi du sacrifice expiatoire » (Lv 6, 18), « Et voici la loi du sacrifice de culpabilité » (Lv 7, 1) ? Quiconque s’occupe de la loi du sacrifice expiatoire est comme s’il avait offert un sacrifice expiatoire, et quiconque s’occupe de la loi du sacrifice de culpabilité est comme s’il avait offert un sacrifice de culpabilité.
אמר רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:
MICHNA: Il est dit de l’holocauste de bétail : « un feu d’odeur agréable » (Lv 1, 9) ; de l’holocauste d’oiseau : « un feu d’odeur agréable » (Lv 1, 17) ; et de l’offrande de farine : « un feu d’odeur agréable » (Lv 2, 2) ; pour te dire : que l’on donne beaucoup ou que l’on donne peu, pourvu que l’on dirige son cœur vers le Ciel.
מתני׳ נאמר בעולת בהמה (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעולת עוף (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים:
Rav Ada bar Ahava dit : D’ici : « Quand les biens se multiplient, ceux qui les mangent se multiplient ; et quel avantage en a leur propriétaire ? » (Qo 5, 10).
רב אדא בר אהבה אמר מהכא (קהלת ה, י) ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו:
Il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Azzaï dit : Viens et vois ce qui est écrit dans la section des sacrifices : il n’y est dit ni « El » ni « Elohim », mais [seulement] le Nom ineffable, afin de ne pas donner prétexte à l’adversaire de diviser [la divinité].
תניא אמר רבי שמעון בן עזאי בוא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות שלא נאמר בהן לא אל ולא אלהים אלא ה' שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק
Et il est dit du gros bœuf : « un feu d’odeur agréable » (Lv 1, 9) ; du menu oiseau : « un feu d’odeur agréable » (Lv 1, 17) ; et de l’offrande de farine : « un feu d’odeur agréable » (Lv 2, 2) ; pour te dire : que l’on donne beaucoup ou que l’on donne peu, pourvu que l’on dirige son cœur vers le Ciel.
ונאמר בשור הגס (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעוף הדק (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים
Et peut-être diras-tu qu’Il a besoin de nourriture ? Le verset dit : « Si j’avais faim, je ne te le dirais pas, car à moi est le monde et ce qu’il contient » (Ps 50, 12) ; et il est dit : « Car à moi sont toutes les bêtes de la forêt, les animaux sur les montagnes par milliers ; je connais tous les oiseaux des montagnes, et ce qui se meut dans les champs est avec moi » (Ps 50, 10-11) ; « Mangerais-je la chair des taureaux, boirais-je le sang des boucs ? » (Ps 50, 13).
ושמא תאמר לאכילה הוא צריך תלמוד לאמר (תהלים נ, יב) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה ונאמר (תהלים נ, י) כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה
Je ne vous ai pas dit d’offrir des sacrifices pour que tu dises : Je ferai Sa volonté et Il fera ma volonté. Ce n’est pas pour ma volonté que vous sacrifiez, mais pour votre volonté que vous sacrifiez, ainsi qu’il est dit : « vous le sacrifierez selon votre volonté » (Lv 19, 5).
לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחהו
Comme Chmouel l’a demandé à Rav Houna : D’où [sait-on] que celui qui manipule des choses saintes sans intention [d’abattre] rend [le sacrifice] invalide ? Car il est dit : « Il abattra le jeune taureau » (Lv 1, 5) : que l’abattage soit [fait] au nom du jeune taureau.
כדבעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר ושחט את בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר
Il lui répondit : Cela, nous l’avons en main ; mais que ce soit indispensable, d’où le sait-on ? Le verset dit : « vous le sacrifierez selon votre volonté » : sacrifiez avec votre intention.
אמר לו זו בידינו הוא לעכב מנין תלמוד לאמר לרצונכם תזבחהו לדעתכם זבחו:
Nous reviendrons à toi, chapitre « Je prends sur moi un dixième » ; et le traité Mena’hot est achevé.
הדרן עלך הרי עלי עשרון וסליקא לה מסכת מנחות
Original : Menachot 110a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.