Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Fils de l’ami : c’est Abraham, car il est écrit : « Qu’a Mon ami à faire dans Ma maison ? » (Jr 11, 15). Et qu’il bâtisse l’amie : c’est le Temple, car il est écrit : « Combien aimées sont Tes demeures » (Ps 84, 2). Pour l’Ami : c’est le Saint, béni soit-Il, car il est écrit : « Que je chante pour mon Ami » (Is 5, 1).
בן ידיד זה אברהם דכתיב (ירמיהו יא, טו) מה לידידי בביתי ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב (תהלים פד, ב) מה ידידות משכנותיך לידיד זה הקב"ה דכתיב (ישעיהו ה, א) אשירה נא לידידי
Dans la part de l’ami : c’est Benjamin, ainsi qu’il est dit : « De Benjamin il dit : L’ami de l’Éternel demeurera en sécurité auprès de Lui » (Dt 33, 12). Et que par elle les amis obtiennent l’expiation : ce sont les [enfants d’]Israël, car il est écrit : « J’ai livré l’amie de Mon âme dans la main de ses ennemis » (Jr 12, 7).
בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר (דברים לג, יב) לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב (ירמיהו יב, ז) נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה
Que vienne le bon, et qu’il reçoive le bon, du Bon, pour les bons. Que vienne le bon : c’est Moïse, car il est écrit : « Elle le vit, qu’il était bon » (Ex 2, 2). Et qu’il reçoive le bon : c’est la Torah, car il est écrit : « Car Je vous ai donné un bon enseignement » (Pr 4, 2). Du Bon : c’est le Saint, béni soit-Il, car il est écrit : « L’Éternel est bon pour tous » (Ps 145, 9). Pour les bons : ce sont les [enfants d’]Israël, car il est écrit : « Fais du bien, Éternel, aux bons » (Ps 125, 4).
יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים יבא טוב זה משה דכתיב (שמות ב, ב) ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה דכתיב (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקב"ה דכתיב (תהלים קמה, ט) טוב ה' לכל לטובים אלו ישראל דכתיב (תהלים קכה, ד) הטיבה ה' לטובים
Que vienne celui-ci et qu’il reçoive celle-ci, de Celui-ci, pour ce peuple-ci. Que vienne celui-ci : c’est Moïse, car il est écrit : « Car ce Moïse-ci, l’homme… » (Ex 32, 1). Et qu’il reçoive celle-ci : c’est la Torah, car il est écrit : « Et voici la Torah que Moïse a placée » (Dt 4, 44). De Celui-ci : c’est le Saint, béni soit-Il, car il est écrit : « Celui-ci est mon Dieu, et je Le glorifierai » (Ex 15, 2). Pour ce peuple-ci : ce sont les [enfants d’]Israël, ainsi qu’il est dit : « Ce peuple-ci que Tu as acquis » (Ex 15, 16).
יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו יבא זה זה משה דכתיב (שמות לב, א) כי זה משה האיש ויקבל זאת זו התורה דכתיב (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה מזה זה הקב"ה דכתיב (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו לעם זו אלו ישראל שנאמר (שמות טו, טז) עם זו קנית
Rabbi Yits’hak a dit : Au moment où le Temple fut détruit, le Saint, béni soit-Il, trouva Abraham qui se tenait dans le Temple. Il lui dit : « Qu’a Mon ami à faire dans Ma maison ? » (Jr 11, 15).
א"ר יצחק בשעה שחרב בית המקדש מצאו הקב"ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש אמר לו מה לידידי בביתי
Il Lui dit : Je suis venu au sujet de mes enfants. Il lui dit : Tes enfants ont péché et ont été exilés. Il Lui dit : Peut-être ont-ils péché par erreur ? Il lui dit : « Elle a accompli ses desseins » (Jr 11, 15). Il Lui dit : Peut-être est-ce une minorité d’entre eux qui a péché ? Il lui dit : « La multitude » (Jr 11, 15).
אמר לו על עיסקי בני באתי אמר לו בניך חטאו וגלו אמר לו שמא בשוגג חטאו אמר לו (ירמיהו יא, טו) עשותה המזימתה אמר לו שמא מיעוטן חטאו אמר לו הרבים
Il Lui dit : Tu aurais dû Te souvenir de l’alliance de la circoncision ! Il lui dit : « Et la chair sainte s’est retirée de toi » (Jr 11, 15). Il Lui dit : Peut-être, si Tu les avais attendus, seraient-ils revenus en repentir ? Il lui dit : « Quand tu fais le mal, alors tu exultes » (Jr 11, 15).
היה לך לזכור ברית מילה אמר לו (ירמיהו יא, טו) ובשר קודש יעברו מעליך אמר לו שמא אם המתנת להם היו חוזרין בתשובה אמר לו (ירמיהו יא, טו) כי רעתיכי אז תעלוזי
Aussitôt, il posa ses mains sur sa tête, cria, pleura et Lui dit : Peut-être, à Dieu ne plaise, n’y a-t-il pas de remède pour eux ? Une voix céleste sortit et lui dit : « Olivier verdoyant, beau de fruits et de forme, l’Éternel t’a appelé de ton nom » (Jr 11, 16). De même que l’olivier, son meilleur est à sa fin, de même Israël, son meilleur est à sa fin.
מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר לו שמא חס ושלום אין להם תקנה יצתה בת קול ואמרה לו (ירמיהו יא, טז) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך מה זית זו אחריתו בסופו אף ישראל אחריתן בסופן
« Au bruit d’un grand fracas, Il a allumé un feu contre lui, et ses rameaux ont été brisés » (Jr 11, 16). Rabbi ’Hinena bar Papa a dit : Au bruit des paroles des explorateurs, les rameaux d’Israël ont été brisés. Car Rabbi ’Hinena bar Papa a dit : Les explorateurs ont dit une grande chose à ce moment-là : « Car il est plus fort que nous [mimenou] » (Nb 13, 31). Ne lis pas « que nous », mais « que Lui » [mimenou], pour ainsi dire : même le maître de maison ne peut pas sortir ses ustensiles de là.
(ירמיהו יא, טז) לקול המולה גדולה הצית אש עליה ורעו דליותיו אמר רבי חיננא בר פפא לקול מיליהן של מרגלים ניתרועעו דליותיהן של ישראל דאמר רבי חיננא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה (במדבר יג, לא) כי חזק הוא ממנו אל תיקרי ממנו אלא ממנו כביכול שאפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם
Rabbi ’Hiya, fils de Rabbi ’Hinena, objecta : Ce « au bruit d’un grand fracas [hamoula] », il faudrait « au bruit d’une parole [mila] » ! Plutôt, le Saint, béni soit-Il, dit à Abraham : J’ai entendu ta voix et J’ai eu pitié d’eux. J’avais dit qu’ils seraient asservis à quatre royaumes, chacun pour la durée de quatre royaumes.
מתקיף לה ר' חייא בר' חיננא האי לקול המולה גדולה לקול מלה מיבעיא ליה אלא אמר לו הקב"ה לאברהם קולך שמעתי וחמלתי עליהם אני אמרתי ישתעבדו בארבע מלכיות כל אחת ואחת כשיעור ארבע מלכיות
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Pourquoi Israël a-t-il été comparé à l’olivier ? Pour te dire : de même que les feuilles de l’olivier ne tombent ni en été ni en hiver, de même Israël n’a jamais de fin, ni dans ce monde-ci ni dans le monde à venir. Et Rabbi Yo’hanan a dit : Pourquoi Israël a-t-il été comparé à l’olivier ? Pour te dire : de même que l’olivier ne donne son huile que lorsqu’il est broyé, de même Israël ne revient au bien que par les souffrances.
אמר רבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא ואמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין
Et qu’il en prenne un peu, le fasse lever au-dehors, l’apporte et le pétrisse avec elle ! C’est une mesure préventive, de peur qu’on en vienne à en apporter d’ailleurs.
Original : Menachot 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.