Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
ce n’est pas de la manière dont ils sont répartis dans le livre des Nombres qu’ils étaient répartis sur les pierres de l’éphod, mais de la manière dont ils sont répartis dans le deuxième livre.
לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני
Comment donc j’applique « selon l’ordre de leurs naissances » ? Selon les noms que leur a donnés leur père, et non selon les noms que leur a donnés Moïse : Ruben et non « le Rubénite », Siméon et non « le Siméonite », Dan et non « le Danite », Gad et non « le Gadite ». C’est une réfutation de Rav Kahana. C’est une réfutation.
ואלא מאי אני מקיים כתולדותם כשמותן שקרא להן אביהן ולא כשמות שקרא להן משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני דן ולא הדני גד ולא הגדי תיובתא דרב כהנא תיובתא
Mais alors, que signifie « et sa moitié » ? Il a été enseigné : la moitié [qui était] face au mont Guerizim était plus nombreuse que la moitié [qui était face au] mont ’Eval, parce que [la tribu de] Lévi était en bas.
ואלא מאי והחציו תנא חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של הר עיבל מפני שלוי למטה
Au contraire, parce que Lévi était en bas, ils étaient moins nombreux ! Voici ce qu’il dit : bien que Lévi fût en bas, les fils de Joseph étaient avec eux, ainsi qu’il est dit : « Les fils de Joseph parlèrent à Josué, en disant : Pourquoi m’as-tu donné en héritage un seul lot et une seule part, alors que je suis un peuple nombreux ?… Josué leur dit : Si tu es un peuple nombreux, monte à la forêt » (Jos 17, 14-15).
אדרבה מפני שלוי למטה בצרי להו הכי קאמר אף על פי שלוי למטה בני יוסף עמהם שנאמר (יהושע יז, יד) וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה
Il leur a dit : « Allez vous cacher dans les forêts, afin que le mauvais œil n’ait pas d’emprise sur vous. » Ils lui ont dit : « Sur la descendance de Joseph, le mauvais œil n’a pas d’emprise », car il est écrit : « Joseph est un rameau fécond, un rameau fécond près d’une source (’alé ’ayin) » (Gn 49, 22), et Rabbi Abbahou a dit : ne lis pas ’alé ’ayin, mais ’olé ’ayin [qui s’élèvent au-dessus de l’œil].
אמר להן לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר ר' אבהו אל תהי קורא עלי עין אלא עולי עין
Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : [on le tire] d’ici : « Qu’ils foisonnent comme des poissons en multitude au milieu du pays » (Gn 48, 16) : de même que les poissons de la mer, l’eau les recouvre et l’œil n’a pas d’emprise sur eux, de même la descendance de Joseph, l’œil n’a pas d’emprise sur elle.
רבי יוסי בר' חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן
Ces cinquante lettres, elles font cinquante moins une ! Rabbi Yits’hak a dit : on a ajouté une lettre à [Yossef] Joseph, ainsi qu’il est dit : « Il l’a établi comme témoignage en Yehossef, lorsqu’il sortit contre le pays d’Égypte » (Ps 81, 6).
הני חמשים אותיות חמשים נכי חדא הויין א"ר יצחק יוסף הוסיפו לו אות אחת שנאמר (תהלים פא, ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים
Rav Na’hman bar Yits’hak a objecté : il nous faut « selon l’ordre de leurs naissances » ! Mais dans toute la Torah, il est écrit Binyamin [sans yod], et ici, Binyamin est complet, comme il est écrit : « Et son père l’appela Binyamin » (Gn 35, 18).
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדותם בעינן אלא כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם כדכתיב (בראשית לה, יח) ואביו קרא לו בנימין
Rav ’Hana bar Bizna a dit au nom de Rabbi Chimon ’Hassida : Joseph, qui a sanctifié le Nom du Ciel en secret, on lui a ajouté une lettre du Nom du Saint, béni soit-Il ; Juda, qui a sanctifié le Nom du Ciel en public, tout son nom porte le Nom du Saint, béni soit-Il.
אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב"ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה
Joseph, qu’en est-il ? Car il est écrit : « Et il arriva, un certain jour, qu’il vint à la maison pour faire son travail » (Gn 39, 11). Rabbi Yo’hanan a dit : cela enseigne que tous deux avaient l’intention de commettre la faute. « Il vint à la maison pour faire son travail » : Rav et Chmouel — l’un dit : pour faire son travail au sens propre ; et l’autre dit : il est entré pour faire ses besoins.
יוסף מאי היא דכתיב (בראשית לט, יא) ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו א"ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו ויבא הביתה לעשות מלאכתו רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס
« Et il n’y avait aucun des gens de la maison, etc. » (Gn 39, 11). Est-il possible qu’une grande maison comme celle de ce méchant n’eût personne ? L’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : ce jour-là était leur jour de fête, et ils étaient tous allés à leur temple d’idolâtrie ; et elle leur avait dit qu’elle était malade. Elle s’était dit : je n’aurai pas de jour où Joseph se prêtera à moi comme aujourd’hui.
ואין איש מאנשי הבית וגו' אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם והיא אמרה להן חולה היא אמרה אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה
« Elle le saisit par son vêtement, en disant, etc. » (Gn 39, 12). À ce moment, l’image de son père vint et lui apparut à la fenêtre. Il lui dit : « Joseph, tes frères seront inscrits sur les pierres de l’éphod, et toi parmi eux. Veux-tu que ton nom soit effacé d’entre eux et que tu sois appelé “fréquenteur de prostituées” ? » Car il est écrit : « Celui qui fréquente les prostituées perd sa fortune » (Pr 29, 3).
(בראשית לט, יב) ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב (משלי כט, ג) ורועה זונות יאבד הון
Aussitôt : « Son arc demeura ferme » (Gn 49, 24). Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Meïr : son arc revint à sa fermeté. « Et les bras de ses mains furent agiles » (Gn 49, 24) : il enfonça ses mains dans le sol, et sa semence sortit d’entre les ongles de ses mains.
מיד (בראשית מט, כד) ותשב באיתן קשתו א"ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו
« Par les mains du Puissant de Jacob » (Gn 49, 24) : qui lui a valu d’être gravé sur les pierres de l’éphod, sinon le Puissant de Jacob ? « De là, le pasteur, la pierre d’Israël » (Gn 49, 24) : de là il a mérité de devenir pasteur, ainsi qu’il est dit : « Pasteur d’Israël, prête l’oreille, Toi qui conduis Joseph comme un troupeau » (Ps 80, 2).
מידי אביר יעקב מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר (תהלים פ, ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף
Il a été enseigné : Joseph était digne que douze tribus sortent de lui, de même qu’elles sont sorties de Jacob son père, ainsi qu’il est dit : « Voici les générations de Jacob : Joseph » (Gn 37, 2). Mais sa semence est sortie d’entre les ongles de ses mains. Et malgré cela, [dix] sont sortis de Benjamin son frère, et tous ont été nommés d’après lui, ainsi qu’il est dit : « Et les fils de Benjamin : Béla, Békher, Achbel, etc. » (Gn 46, 21).
תניא היה ראוי יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר (בראשית לז, ב) אלה תולדות יעקב יוסף אלא שיצא שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו שנאמר (בראשית מו, כא) ובני בנימין בלע ובכר ואשבל וגו'
Béla : car il a été englouti (nivla’) parmi les nations ; Békher : car il était le premier-né (bekhor) de sa mère ; Achbel : car Dieu l’a emmené en captivité (chevao El) ; Guéra : car il a séjourné (gar) dans des auberges ;
בלע שנבלע בין האומות ובכר בכור לאמו היה ואשבל ששבאו אל גרא שגר באכסניות
Na’aman : car il était extrêmement agréable (na’im) ; É’hi et Roch : il est mon frère (a’hi), et il est mon chef (rochi) ; Moupim et ’Houpim : il n’a pas vu mon dais nuptial (’houpa), et je n’ai pas vu son dais nuptial ; et Ard : car il est descendu (yarad) parmi les nations du monde. Certains disent : Ard, car son visage ressemblait à une rose (vered).
ונעמן שנעים ביותר אחי וראש אחי הוא וראשי הוא מופים וחופים הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו וארד שירד לבין אומות העולם א"ד וארד שפניו דומין לוורד
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : au moment où Pharaon a dit à Joseph : « Et sans toi, nul ne lèvera la main, etc. » (Gn 41, 44), les astrologues de Pharaon ont dit : « Un esclave que son maître a acheté pour vingt [pièces d’]argent, tu le fais régner sur nous ? » Il leur a dit : « Je vois en lui des traits de royauté. »
א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בשעה שאמר לו פרעה ליוסף (בראשית מא, מד) ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו' אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו
Ils lui ont dit : « S’il en est ainsi, qu’il connaisse soixante-dix langues. » Gabriel vint et lui enseigna soixante-dix langues ; il ne parvenait pas à les apprendre. Il lui ajouta une lettre du Nom du Saint, béni soit-Il, et il apprit, ainsi qu’il est dit : « Il l’a établi comme témoignage en Yehossef, lorsqu’il sortit contre le pays d’Égypte ; j’entendis une langue que je ne connaissais pas » (Ps 81, 6). Et le lendemain, en toute langue dans laquelle Pharaon lui parlait, il lui répondait.
אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר (תהלים פא, ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע) ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה
[Joseph] lui parla en langue sainte ; il ne savait pas ce qu’il disait. Il lui dit : « Enseigne-la-moi. » Il la lui enseigna, et il ne l’apprit pas. Il lui dit : « Jure-moi que tu ne le révéleras pas. » Il le lui jura.
אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר א"ל אגמרי אגמריה ולא גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו
Lorsqu’il lui dit : « Mon père m’a fait jurer, en disant » (Gn 50, 5), il lui dit : « Va faire annuler ton serment. » Il lui dit : « Je ferai annuler aussi le tien. » Et bien que cela ne lui plût pas, il lui dit : « Monte et enterre ton père, comme il t’a fait jurer » (Gn 50, 6).
כי א"ל (בראשית נ, ה) אבי השביעני לאמור א"ל זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך ואע"ג דלא ניחא ליה א"ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך
Juda, qu’en est-il ? Car il a été enseigné : Rabbi Meïr disait : lorsqu’Israël se tenait au bord de la mer, les tribus se disputaient l’une avec l’autre. Celle-ci disait : « Moi, je descends la première dans la mer », et celle-là disait : « Moi, je descends la première dans la mer. » La tribu de Benjamin
יהודה מאי היא דתניא היה ר"מ אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ
Original : Sotah 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.