Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Elle avait dix trous, et chacun produisait dix sortes de mélodies ; ainsi elle produisait en tout cent sortes de mélodies. Dans une baraïta il est enseigné : elle mesurait une coudée et était haute d’une coudée, un manche en sortait, et elle avait dix trous, chacun produisant cent sortes de mélodies ; ainsi elle produisait en tout mille sortes de mélodies. Rav Na’hman bar Yits’hak dit : et ton moyen mnémotechnique : la baraïta exagère.
עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר במתניתא תנא היא אמה וגבוה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך מתניתא גוזמא:
« Et c’étaient des esclaves des cohanim, etc. » Dirons-nous qu’ils sont en désaccord sur ceci : celui qui dit que c’étaient des esclaves pense que l’essentiel du chant est vocal, et que l’instrument ne sert qu’à adoucir la voix ; et celui qui dit que c’étaient des lévites pense que l’essentiel du chant est instrumental ?
ועבדי כהנים היו כו': לימא בהא קמיפלגי דמ"ד עבדים היו קסבר עיקר שירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא דעבידא ומ"ד לוים היו קסבר עיקר שירה בכלי
Et comment le comprendre ? Rabbi Yossé, que pense-t-il ? S’il pense que l’essentiel du chant est vocal, des esclaves suffisent ; s’il pense que l’essentiel du chant est instrumental, il nous faut des lévites !
ותסברא רבי יוסי מאי קסבר אי קסבר עיקר שירה בפה עבדים סגיא אי קסבר עיקר שירה בכלי לוים בעינן
En réalité, il pense que l’essentiel du chant est vocal ; et ici, ils sont en désaccord sur la question de savoir si l’on tire [une preuve] de l’estrade pour la généalogie et pour les dîmes.
לעולם קסבר עיקר שירה בפה והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי
Celui qui dit que c’étaient des esclaves pense qu’on ne tire [de preuve] de l’estrade ni pour la généalogie ni pour les dîmes ; celui qui dit que c’étaient des lévites pense qu’on tire [une preuve] de l’estrade tant pour la généalogie que pour les dîmes ; et selon celui qui dit que c’étaient des Israélites [de lignée pure], il pense qu’on tire [une preuve] de l’estrade pour la généalogie, mais non pour les dîmes.
מ"ד עבדים היו קסבר אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות מ"ד לוים היו קסבר מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות ולמ"ד ישראלים היו קסבר מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשרות:
Quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Car le verset dit : « Je donne les lévites, donnés à Aaron et à ses fils du milieu des enfants d’Israël… et pour faire l’expiation pour les enfants d’Israël » (Nb 8, 19) : de même que l’expiation est indispensable, de même le chant est indispensable.
מ"ט דר' מאיר דאמר קרא (במדבר ח, יט) ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל ולכפר על בני ישראל מה כפרה מעכבת אף שירה מעכבת
Et les Rabbanan ? Celui-là [sert] à l’autre [enseignement] de Rabbi Elazar, car Rabbi Elazar a dit : de même que l’expiation [se fait] de jour, de même le chant [se fait] de jour.
ורבנן ההוא לאידך דר' אלעזר דאמר ר"א מה כפרה ביום אף שירה ביום:
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : d’où [sait-on] que le chant a son fondement dans la Torah ? Car il est dit : « Et il officiera au nom de l’Éternel son Dieu » (Dt 18, 7). Quel est le service qui se fait par le Nom ? Dis que c’est le chant.
אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר (דברים יח, ז) ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה
Mais dis que c’est l’élévation des mains [la bénédiction sacerdotale] ! Puisqu’il est écrit « pour Le servir et pour bénir en Son nom » (Dt 10, 8), on en déduit que la bénédiction sacerdotale n’est pas [ce] service.
ואימא נשיאות כפים מדכתיב (דברים י, ח) לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא
Rav Matna dit : d’ici : « Parce que tu n’as pas servi l’Éternel ton Dieu dans la joie et dans le contentement du cœur » (Dt 28, 47). Quel est le service qui se fait dans la joie et dans le contentement du cœur ? Dis que c’est le chant. Mais dis que ce sont les paroles de la Torah, car il est écrit : « Les préceptes de l’Éternel sont droits, ils réjouissent le cœur » (Ps 19, 9) ! « Qui réjouissent le cœur », elles sont appelées ; « bon », elles ne sont pas appelées.
רב מתנה אמר מהכא (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי
Mais dis que ce sont les prémices, car il est écrit : « Tu te réjouiras de tout le bien » (Dt 26, 11) ! « Bien », elles sont appelées ; « contentement du cœur », elles ne sont pas appelées.
ואימא בכורים דכתיב (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב טוב איקרי טוב לבב לא איקרי
Est-ce vrai ? Rabbi Chmouel bar Na’hmani n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yonathan : d’où [sait-on] qu’on ne dit le cantique que sur le vin ? Car il est dit : « La vigne leur dit : Renoncerais-je à mon vin nouveau, qui réjouit Dieu et les hommes ? » (Jg 9, 13). S’il réjouit les hommes, par quoi réjouit-il Dieu ? On en déduit qu’on ne dit le cantique que sur le vin.
איני והא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר (שופטים ט, יג) ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין
Tu le trouves comme l’a enseigné Rabbi Yossé : tu apportes un fruit, et tu n’apportes pas de liquides ; s’il a apporté des raisins et les a foulés, d’où [sait-on que c’est valable] ? Le verset dit : « tu apporteras » (Dt 26, 2).
משכחת לה כדתני ר' יוסי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא:
‘Hizkiyya dit : d’ici : « Et Kenanyahou, chef des lévites, dirigeait le transport, car il était expert » (1 Ch 15, 22) ; ne lis pas yassor [il dirigeait], mais yachir [il chantera].
חזקיה אמר מהכא (דברי הימים א טו, כב) וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא כי מבין הוא אל תיקרי (ישור) אלא ישיר
Bilvatei dit au nom de Rabbi Yo’hanan : d’ici : « pour accomplir le service du service » (Nb 4, 47). Quel est le service qui requiert un [autre] service ? Dis que c’est le chant. [N.d.T. : בלווטי est lu ici comme un nom propre ; sens incertain.]
בלווטי א"ר יוחנן מהכא (במדבר ד, מז) לעבוד עבודת עבודה איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה
Rabbi Yits’hak dit : d’ici : « Élevez un chant, faites résonner le tambourin, la harpe mélodieuse avec le luth » (Ps 81, 3). Rav Na’hman bar Yits’hak dit : d’ici : « Eux élèveront leur voix, ils chanteront la majesté de l’Éternel, ils pousseront des cris depuis la mer » (Is 24, 14).
רבי יצחק אמר מהכא (תהלים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל ר"נ בר יצחק אמר מהכא (ישעיה כד, יד) הם ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים:
Et un tanna le tire d’ici : « Mais aux fils de Kehat il n’en donna pas, car le service du sanctuaire leur incombait : ils porteront sur l’épaule » (Nb 7, 9). Du fait qu’il est dit « sur l’épaule », ne sais-je pas qu’ils porteront ? Pourquoi le verset dit-il « ils porteront » ? « Ils porteront » n’est autre qu’une expression de chant, et de même il dit : « Élevez un chant, faites résonner le tambourin » (Ps 81, 3), et il dit : « Eux élèveront leur voix, ils chanteront, etc. » (Is 24, 14).
ותנא מייתי לה מהכא (במדבר ז, ט) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ממשמע שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה ת"ל ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכן הוא אומר (תהלים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף ואומר ישאו קולם ירונו וגו'
‘Hanania, fils du frère de Rabbi Yehochoua, dit : d’ici : « Moïse parlait, et Dieu lui répondait par une voix » (Ex 19, 19)
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול
Original : Arakhin 11a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.