« zot » dans « le commandement » (Dt 6, 1) ; « qu’il tende » dans « celui qui tend [l’arc] » (Jr 51, 3) ; « cinq » dans « le côté sud » (Ez 48, 16) ; « im » dans « car [tu es] rédempteur » (Rt 3, 12). Ceux-là sont écrits et non lus.
זאת דהמצוה (דברים ו, א) ידרוך דהדורך (ירמיהו נא, ג) חמש דפאת נגב (יחזקאל מח, טז) אם דכי גואל (רות ג, ט) הלין כתבן ולא קריין
Rav A’ha bar Ada a dit : en terre d’Israël, on découpe ce verset en trois versets : « Et l’Éternel dit à Moïse : Voici que Je viens à toi dans l’épaisseur de la nuée » (Ex 19, 9).
אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקין להדין פסוקא לתלתא פסוקין ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן (שמות יט, ט)
Rabbi ’Hama, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : Moïse ne s’est enrichi que des déchets [de la taille] des tables, ainsi qu’il est dit : « Taille-toi deux tables de pierre comme les premières » (Ex 34, 1) : que leurs déchets soient à toi.
אמר רבי חמא ברבי חנינא לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות שנאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים (שמות לד, א) פסולתן שלך יהא
Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : la Torah n’a été donnée qu’à Moïse et à sa descendance, ainsi qu’il est dit : « Écris pour toi » (Ex 34, 27), « Taille pour toi » (Ex 34, 1) : de même que leurs déchets sont à toi, de même leur écrit est à toi. Moïse se conduisit à son égard avec générosité et la donna à Israël, et c’est de lui que le verset dit : « Celui qui a l’œil bienveillant sera béni » (Pr 22, 9).
אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך (שמות לד, כז) פסל לך (שם, א) מה פסולתן שלך אף כתבן שלך משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך וגו' (משלי כב, ט)
Rav ’Hisda objecta : « Et l’Éternel m’ordonna en ce temps-là de vous enseigner » (Dt 4, 14) : Il me l’a ordonné, et moi à vous. « Voyez, je vous ai enseigné des lois et des règles comme l’Éternel mon Dieu me l’a ordonné » (Dt 4, 5) : Il me l’a ordonné, et moi à vous !
מתיב רב חסדא ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם (דברים ד, יד) ואותי צוה ואני לכם ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי (דברים ד, ה) אותי צוה ואני לכם
« Et maintenant, écrivez pour vous ce cantique » (Dt 31, 19) : le cantique seulement ; « afin que ce cantique Me serve de témoin contre les enfants d’Israël » (Dt 31, 19). — Il s’agit plutôt seulement de l’argumentation subtile [qu’il reçut en propre].
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (דברים לא, יט) השירה לחודה למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל (שם) אלא פילפולא בעלמא
Rabbi Yo’hanan a dit : le Saint, béni soit-Il, ne fait reposer Sa Présence que sur celui qui est fort, riche, sage et humble, et tout cela [on l’apprend] de Moïse. Fort, car il est écrit : « Et il étendit la tente sur le tabernacle » (Ex 40, 19), et le maître a dit : c’est Moïse notre maître qui l’étendit ; et il est écrit : « Dix coudées, la longueur de la planche » (Ex 26, 16). — Dis qu’il était grand et mince !
אמר רבי יוחנן אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו וכולן ממשה גבור דכתיב ויפרוש את האהל על המשכן (שמות מ, יט) ואמר מר (בכורות מד א) משה רבינו פרסו וכתיב עשר אמות ארך הקרש וגו' (שמות כו, טז) אימא דאריך וקטין
Mais [on l’apprend] de ce verset-ci, où il est écrit : « Et je saisis les deux tables, je les jetai de mes deux mains et je les brisai » (Dt 9, 17) ; et il a été enseigné : les tables avaient six [palmes] de longueur, six de largeur et trois d’épaisseur.
אלא מן הדין קרא דכתיב ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם (דברים ט, יז) ותניא (בבא בתרא יד א) הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה
Riche : « Taille-toi » (Ex 34, 1) : que leurs déchets soient à toi. Sage : Rav et Chmouel ont dit tous les deux : cinquante portes de l’intelligence ont été créées dans le monde, et toutes ont été données à Moïse, sauf une, ainsi qu’il est dit : « Tu l’as fait de peu inférieur à Dieu » (Ps 8, 6). Humble, car il est écrit : « Et l’homme Moïse était très humble » (Nb 12, 3).
עשיר פסל לך (שם, א) פסולתן שלך יהא חכם רב ושמואל דאמרי תרוייהו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחת שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים (תהלים ח, ו) עניו דכתיב והאיש משה עניו מאד (במדבר יב, ג)
Moïse, car il est écrit : « Je n’ai pas pris d’eux un seul âne » (Nb 16, 15). Si c’est sans salaire, [cela vient-il] exclure seulement celui qui prend sans salaire ? Non, même contre salaire. — Peut-être parce qu’il était pauvre ? — Mais [on l’apprend] de « Taille-toi » : que leurs déchets soient à toi.
משה דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז, טו) אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקל בלא אגרא אלא דאפילו באגרא דילמא משום דעני הוה אלא מן פסל לך פסולתן יהא שלך
Samuel, car il est écrit : « Me voici, témoignez contre moi devant l’Éternel et devant Son oint : de qui ai-je pris le bœuf, de qui ai-je pris l’âne ? » (1 S 12, 3). Si c’est gratuitement, [cela vient-il] exclure seulement celui qui prend gratuitement ? Non, même contre salaire. — Peut-être était-il pauvre ? — Mais [on l’apprend] d’ici : « Et il revenait à Rama, car là était sa maison » (1 S 7, 17), et Rava a dit : partout où il allait, sa maison allait avec lui.
שמואל דכתיב הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי (שמואל א יב, ג) אי בחנם לאפוקי מאן דשקל בחנם אלא דאפילו בשכר דלמא דעני הוה אלא מהכא ותשובתו הרמתה כי שם ביתו (שמואל א ז, יז) ואמר רבא (ברכות י ב) כל מקום שהלך ביתו עמו
Rava a dit : ce qui est dit de Samuel est plus grand que ce qui est dit de Moïse : car à propos de Moïse notre maître il est écrit : « Je n’ai pas pris d’eux un seul âne », c’est-à-dire même contre salaire ; tandis qu’à propos de Samuel, même de leur plein gré il ne les a pas loués, car il est écrit : « Et ils dirent : Tu ne nous as pas exploités et tu ne nous as pas opprimés… » (1 S 12, 4).
אמר רבא גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה דאילו במשה רבינו כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפילו בשכר ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרו דכתיב (שמואל א יב, ד) ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו'
Amos, car il est écrit : « Et Amos répondit et dit à Amatsia : Je ne suis pas prophète, ni fils de prophète, car je suis bouvier et pinceur de sycomores » (Am 7, 14), comme Rav Yossef le traduit : « Car je suis propriétaire de troupeaux, et j’ai des sycomores dans la plaine. »
עמוס דכתיב ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים (עמוס ז, יד) כדמתרגם רב יוסף ארי מרי גיתי אנא ושקמין לי בשפלתא וגו' (ת"י)
Jonas, car il est écrit : « Et il paya son prix et y descendit » (Jon 1, 3), et Rabbi Yo’hanan a dit : il paya le prix du navire entier. Rabbi Romanos a dit : le prix du navire était de quatre mille dinars d’or.
יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה (יונה א, ג) ואמר ר' יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה אמר ר' רומנוס שכרה של ספינה הויא ד' אלפים דינרי דהבא
Et Rabbi Yo’hanan a dit : au début, Moïse apprenait la Torah et l’oubliait, jusqu’à ce qu’elle lui fût donnée en cadeau, ainsi qu’il est dit : « Et Il donna à Moïse, lorsqu’Il eut achevé de lui parler » (Ex 31, 18).
ואמר ר' יוחנן בתחילה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו (שמות לא, יח)
MICHNA: Et il peut nourrir sa femme et ses enfants, bien qu’il soit [celui qui est] tenu de les nourrir ; mais il ne nourrira pas son bétail, qu’il soit impur ou pur. Rabbi Eliézer dit : il peut nourrir [l’animal] impur, mais il ne nourrit pas le pur. Ils lui dirent : quelle différence y a-t-il entre l’impur et le pur ? Il leur répondit : le pur, sa vie appartient au Ciel et son corps lui appartient ; tandis que l’impur,
מתני׳ וזן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא חייב במזונותן ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה רבי אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להו שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו וטמאה
Original : Nedarim 38a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.