Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Les femmes, pendant [les jours intermédiaires de] la fête, chantent en chœur [des lamentations], mais ne battent pas des mains. Rabbi Yichmaël dit : celles qui sont proches du lit [funèbre] battent des mains.
מתני׳ נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ר' ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות
Aux néoménies, à ’Hanouka et à Pourim, elles chantent en chœur et battent des mains ; dans l’un et l’autre cas, elles ne font pas de complainte. Une fois le mort enterré, elles ne chantent pas en chœur et ne battent pas des mains.
בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה וזה לא מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות
Qu’est-ce que le chant en chœur ? Quand toutes répondent ensemble. La complainte ? Quand l’une parle et que toutes lui répondent, ainsi qu’il est dit : « Enseignez à vos filles la lamentation, et chacune à sa compagne la complainte » (Jr 9, 19).
Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent ainsi : malheur à celui qui s’en va, malheur à la blessure ! Et Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent : arrache l’os de la mâchoire, et que l’eau parvienne aux bouilloires !
Et Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent : enveloppez-vous et couvrez-vous, montagnes, car il était fils de gens élevés et fils de grands ! Et Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent : empruntez un manteau de laine fine pour l’homme libre dont les provisions sont épuisées !
Et Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent : il court et tombe au passage [du fleuve], et il emprunte des emprunts ! Et Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent : nos frères, les marchands, seront fouillés aux douanes ! Et Rava a dit : les femmes de Chekhantsiv disent : la mort est comme la mort, et les maladies sont des tourments !
Il est enseigné : Rabbi Meïr disait : « Mieux vaut aller à la maison de deuil, etc. » jusqu’à « et le vivant prendra à cœur » (Qo 7, 2) des choses de la mort : celui qui prononce l’éloge funèbre, on prononcera son éloge ; celui qui enterre, on l’enterrera ; celui qui porte [le mort], on le portera ; celui qui élève [la voix en lamentation], on l’élèvera [en lamentation].
תניא היה ר"מ אומר (קהלת ז, ב) טוב ללכת אל בית אבל וגו' עד והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דיטען יטענוניה דידל ידלוניה
Les rabbins ont enseigné : quand les fils de Rabbi Yichmaël moururent, quatre anciens entrèrent pour le consoler : Rabbi Tarfon, Rabbi Yossé le Galiléen, Rabbi Éléazar ben Azaria et Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon leur dit : sachez que c’est un grand sage, versé dans les aggadot ; qu’aucun de vous n’interrompe les paroles de son compagnon. Rabbi Akiva dit : et moi, [je parlerai] en dernier.
ת"ר כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ור"ע אמר להם ר' טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו אמר ר"ע ואני אחרון
Rabbi Tarfon prit la parole et dit : « Et vos frères, toute la maison d’Israël, pleureront l’incendie » (Lv 10, 6). Or n’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si Nadav et Avihou, qui n’avaient accompli qu’un seul commandement, ainsi qu’il est écrit : « Les fils d’Aaron lui présentèrent le sang » (Lv 9, 9), [furent ainsi pleurés], à plus forte raison les fils de Rabbi Yichmaël !
נענה ר"ט ואמר (ויקרא י, ו) ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה והלא דברים ק"ו ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת דכתיב (ויקרא ט, ט) ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה
Rabbi Yossé le Galiléen prit la parole et dit : « Tout Israël se lamentera sur lui et on l’enterrera » (1 R 14, 13). Or n’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si Abiya, fils de Jéroboam, qui n’avait fait qu’une seule bonne chose, ainsi qu’il est écrit à son sujet : « parce qu’il s’est trouvé en lui une chose bonne » (1 R 14, 13), [fut ainsi pleuré], à plus forte raison les fils de Rabbi Yichmaël !
נענה ר' יוסי הגלילי ואמר (מלכים א יד, יג) וספדו לו כל ישראל וקברו אותו והלא דברים ק"ו ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב דכתיב ביה (מלכים א יד, יג) יען נמצא בו דבר טוב כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה
Quelle était cette bonne chose ? Rabbi Zeïra et Rabbi ’Hinena bar Papa[en débattent]. L’un a dit : il quitta son poste de garde et monta en pèlerinage. Et l’autre a dit : il supprima les postes de garde que Jéroboam, son père, avait placés sur les routes pour qu’Israël ne monte pas en pèlerinage.
מאי דבר טוב ר' זירא ור' חיננא בר פפא חד אמר שביטל משמרתו ועלה לרגל וחד אמר שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל
Rabbi Éléazar ben Azaria prit la parole et dit : « Tu mourras en paix, et comme on a brûlé [des parfums] pour tes pères, les anciens rois [qui furent avant toi], ainsi on en brûlera pour toi » (Jr 34, 5). Or n’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si Sédécias, roi de Juda, qui n’avait accompli qu’un seul commandement – il fit remonter Jérémie de la boue –, [fut ainsi honoré], à plus forte raison les fils de Rabbi Yichmaël !
נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר (ירמיהו לד, ה) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך והלא דברים ק"ו ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה
Rabbi Akiva prit la parole et dit : « En ce jour-là, la lamentation sera grande à Jérusalem, comme la lamentation de Hadadrimon [dans la vallée de Meguiddon] » (Za 12, 11). Et Rav Yossef a dit : n’était la traduction araméenne de ce verset, je ne saurais pas ce qu’il dit :
נענה ר"ע ואמר (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון [בבקעת מגידון] ואמר רב יוסף אלמלא תרגומיה דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר
« En ce temps-là, la lamentation sera grande à Jérusalem, comme la lamentation sur Achab, fils d’Omri, que tua Hadadrimon, fils de Tabrimon, et comme la lamentation sur Josias, fils d’Amon, que tua Pharaon le boiteux dans la vallée de Meguiddo. »
בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו
Or n’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si Achab, roi d’Israël, qui n’avait fait qu’une seule bonne chose, ainsi qu’il est écrit : « Le roi se tint debout dans son char face aux Araméens » (1 R 22, 35), [fut ainsi pleuré], à plus forte raison les fils de Rabbi Yichmaël !
והלא דברים ק"ו ומה אחאב מלך ישראל שלא עשה אלא דבר אחד טוב דכתיב (מלכים א כב, לה) והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה
Rava dit à Rabba bar Mari : il est écrit au sujet de Sédécias : « Tu mourras en paix », et il est écrit : « Et il creva les yeux de Sédécias » (Jr 39, 7) ! Il lui dit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : [cela signifie] que Nabuchodonosor mourut de son vivant.
א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב (ירמיהו לט, ז) ואת עיני צדקיהו עור א"ל הכי א"ר יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו
Et Rava dit à Rabba bar Mari : il est écrit au sujet de Josias : « C’est pourquoi Je vais te réunir à tes pères, et tu seras recueilli en paix dans tes tombeaux » (2 R 22, 20), et il est écrit : « Les archers tirèrent sur le roi Josias » (2 Ch 35, 23), et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : ils le rendirent comme un crible !
ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ביה ביאשיהו (מלכים ב כב, כ) לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום וכתיב (דברי הימים ב לה, כג) ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשאוהו ככברה
Rabbi Yo’hanan a dit : les consolateurs n’ont pas le droit de dire un mot avant que l’endeuillé n’ouvre [la bouche], ainsi qu’il est dit : « Après cela, Job ouvrit la bouche » (Jb 3, 1), et ensuite : « Éliphaz de Témân répondit » (Jb 4, 1).
א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל שנאמר (איוב ג, א) אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני
Rabbi Abbahou a dit : d’où savons-nous que l’endeuillé s’accoude en tête [de la table] ? De ce qu’il est dit : « Je choisissais leur chemin et je siégeais en tête, je demeurais comme un roi dans sa troupe, comme celui qui console les endeuillés » (Jb 29, 25).
א"ר אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר (איוב כט, כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם
« Celui qui console » laisse entendre [qu’il console] d’autres ! Rav Na’hman bar Its’hak a dit : il est écrit yena’hem [qui peut se lire « il est consolé »].
Mar Zoutra a dit : [on le déduit] d’ici : « Et le festin (mirza’h) des gens vautrés cessera » (Am 6, 7) : celui qui est dans l’amertume (mar) devient chef (sar) des gens vautrés.
מר זוטרא אמר מהכא (עמוס ו, ז) וסר מרזח סרוחים מרזח נעשה שר לסרוחים
Rabbi ’Hama bar ’Hanina a dit : d’où savons-nous que le marié s’accoude en tête [de la table] ? De ce qu’il est dit : « Comme un marié qui, tel un prêtre, se pare d’un diadème » (Is 61, 10) : de même que le prêtre est en tête, de même le marié est en tête.
אמר ר' חמא בר חנינא מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר (ישעיהו סא, י) כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש
Et le prêtre lui-même, d’où le savons-nous ? Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Tu le sanctifieras » (Lv 21, 8) : pour toute chose relevant de la sainteté – ouvrir en premier, réciter la bénédiction en premier, et prendre la belle part en premier.
וכהן גופיה מנלן דתנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא כא, ח) וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון
Rabbi ’Hanina a dit : la sortie de l’âme hors du corps est aussi pénible
א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף
Original : Moed Katan 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.