et des trois fils de Kora’h.
ועל ידי שלשה בני קרח
Bava batra 15a בבא בתרא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Jérémie a écrit son livre, le livre des Rois et les Lamentations. Ézéchias et son collège ont écrit (moyen mnémotechnique : YMChK) Isaïe, les Proverbes, le Cantique des cantiques et l’Ecclésiaste. Les hommes de la Grande Assemblée ont écrit (moyen mnémotechnique : KNDG) Ézéchiel, les Douze, Daniel et le rouleau d’Esther. Esdras a écrit son livre et la généalogie des Chroniques jusqu’à lui-même.
ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות חזקיה וסיעתו כתבו (ימש"ק סימן) ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן) יחזקאל ושנים עשר דניאל ומגילת אסתר עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו
Cela appuie Rav, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Esdras ne monta de Babylonie qu’après avoir établi sa propre généalogie, puis il monta. Et qui l’a achevé ? Néhémie, fils de ’Hakhalia.
מסייעא ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה ומאן אסקיה נחמיה בן חכליה
Le maître a dit : Josué a écrit son livre et huit versets de la Torah. — Il est enseigné [une baraïta] conforme à celui qui dit que Josué a écrit les huit versets de la Torah, car il est enseigné : « Et Moïse, serviteur de l’Éternel, mourut là » (Dt 34, 5). Est-il possible que Moïse (fût mort) et ait écrit « Et Moïse mourut là » ? C’est donc que jusqu’ici Moïse a écrit, et qu’à partir d’ici Josué a écrit. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda, et certains disent : de Rabbi Ne’hémia.
אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה תניא כמאן דאמר שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתניא (דברים לד, ה) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה (מת) וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י ואמרי לה ר' נחמיה
Rabbi Chimon lui dit : Est-il possible que le rouleau de la Torah fût incomplet d’une seule lettre, alors qu’il est écrit : « Prenez ce livre de la Torah » (Dt 31, 26) ? C’est donc que jusqu’ici le Saint, béni soit-Il, dictait, et Moïse répétait et écrivait ; à partir d’ici le Saint, béni soit-Il, dictait, et Moïse écrivait avec des larmes, comme il est dit ailleurs : « Baruch leur dit : De sa bouche il me dictait toutes ces paroles, et moi je les écrivais dans le livre avec de l’encre » (Jr 36, 18).
אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב (דברים לא, כו) לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן (ירמיהו לו, יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו
Selon qui va ce qu’a dit Rabbi Yehochoua bar Abba au nom de Rav Guiddel au nom de Rav : Les huit [derniers] versets de la Torah, une seule personne les lit ? Dirons-nous que c’est (selon Rabbi Yehouda) et non selon Rabbi Chimon ? — Tu peux même dire que c’est selon Rabbi Chimon : puisqu’ils diffèrent, ils diffèrent.
כמאן אזלא הא דא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן לימא (ר"י היא) ודלא כר"ש אפילו תימא ר"ש הואיל ואשתנו אשתנו:
Josué a écrit son livre. — Mais il est écrit : « Et Josué, fils de Noun, serviteur de l’Éternel, mourut » (Jos 24, 29) ! — C’est Éléazar qui l’a achevé. — Mais il est écrit : « Et Éléazar, fils d’Aaron, mourut » (Jos 24, 33) ! — C’est Pin’has qui l’a achevé.
יהושע כתב ספרו והכתיב (יהושע כד, כט) וימת יהושע בן נון עבד ה' דאסקיה אלעזר והכתיב (יהושע כד, לג) ואלעזר בן אהרן מת דאסקיה פנחס
Samuel a écrit son livre. — Mais il est écrit : « Et Samuel était mort » (1 S 28, 3) ! — Ce sont Gad le voyant et Nathan le prophète qui l’ont achevé.
שמואל כתב ספרו והכתיב (שמואל א כח, ג) ושמואל מת דאסקיה גד החוזה ונתן הנביא
David a écrit le livre des Psaumes au moyen de dix anciens. — Qu’on compte aussi Étân l’Ezra’hite ! — Rav a dit : Étân l’Ezra’hite, c’est Abraham. Il est écrit ici : « Étân l’Ezra’hite » (Ps 89, 1), et il est écrit là : « Qui a suscité de l’orient (mizra’h) le juste ? » (Is 41, 2).
דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים וליחשוב נמי איתן האזרחי אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם כתיב הכא (תהלים פט, א) איתן האזרחי וכתיב התם (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק [וגו']
On compte Moïse et on compte Hémân ; or Rav n’a-t-il pas dit : Hémân, c’est Moïse ? Il est écrit ici : « Hémân », et il est écrit là : « Dans toute Ma maison, il est digne de confiance (neémân) » (Nb 12, 7). — Il y a eu deux Hémân.
קא חשיב משה וקא חשיב הימן והאמר רב הימן זה משה כתיב הכא הימן וכתיב התם (במדבר יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא תרי הימן הוו
Moïse a écrit son livre, la section de Balaam et Job. Cela appuie Rabbi Lévi bar La’hma, car Rabbi Lévi bar La’hma a dit : Job vécut à l’époque de Moïse. Il est écrit ici : « Ah ! si donc (efo) mes paroles étaient écrites » (Jb 19, 23), et il est écrit là : « Et à quoi donc (efo) saura-t-on » (Ex 33, 16).
משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב מסייעא ליה לר' לוי בר לחמא דא"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא (איוב יט, כג) מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם (שמות לג, טז) ובמה יודע אפוא
Mais dis plutôt : à l’époque d’Isaac, car il est écrit : « Qui donc (efo) est celui qui a chassé le gibier ? » (Gn 27, 33). Ou dis : à l’époque de Jacob, car il est écrit : « S’il en est donc (efo) ainsi, faites ceci » (Gn 43, 11). Ou dis : à l’époque de Joseph, car il est écrit : « Où (eifo) font-ils paître ? » (Gn 37, 16).
ואימא בימי יצחק דכתיב (בראשית כז, לג) מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב (בראשית מג, יא) אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב (בראשית לז, טז) איפה הם רועים
N’y pense pas, car il est écrit : « Ah ! si elles étaient gravées (veyou’hakou) dans un livre » (Jb 19, 23), et c’est Moïse qui est appelé « législateur (me’hokek) », car il est écrit : « Il a choisi pour lui les prémices, car là est réservée la part du législateur » (Dt 33, 21).
לא ס"ד דכתיב (איוב יט, כג) מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב (דברים לג, כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון
Rava a dit : Job vécut à l’époque des explorateurs. Il est écrit ici : « Il y avait un homme dans le pays de ’Outs, nommé Job » (Jb 1, 1), et il est écrit là : « Y a-t-il des arbres (’ets) ? » (Nb 13, 20). — Est-ce comparable ? Ici ’Outs, là ’ets ! — Voici ce que Moïse disait à Israël : Y a-t-il là cet homme dont les années sont longues comme celles d’un arbre et qui protège sa génération comme un arbre ?
רבא אמר איוב בימי מרגלים היה כתיב הכא (איוב א, א) איש היה בארץ עוץ איוב שמו וכתיב התם (במדבר יג, כ) היש בה עץ מי דמי הכא עוץ התם עץ הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ
Un des Sages était assis devant Rabbi Chmouel bar Na’hmani et disait : Job n’a jamais existé et n’a jamais été créé ; ce n’était qu’une parabole. Il lui dit : Contre toi, le verset dit : « Il y avait un homme dans le pays de ’Outs, nommé Job ».
יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה אמר ליה עליך אמר קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו
— Mais alors : « Le pauvre n’avait rien, sauf une petite brebis qu’il avait achetée et nourrie » (2 S 12, 3) ; a-t-elle existé ? Ce n’est qu’une simple parabole ; ici aussi, une simple parabole. — S’il en est ainsi, pourquoi son nom et le nom de sa ville ?
אלא מעתה (שמואל ב יב, ג) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה וגו' מי הוה אלא משל בעלמא הכא נמי משל בעלמא א"כ שמו ושם עירו למה
Rabbi Yo’hanan et Rabbi Éléazar disent tous deux : Job était de ceux qui montèrent de l’exil, et sa maison d’étude se trouvait à Tibériade. On objecta : Les jours des années de Job [allèrent] du moment où Israël entra en Égypte jusqu’à ce qu’il en sortît !
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה מיתיבי ימי שנותיו של איוב משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שיצאו
Original : Bava Batra 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.