Structure du débat :Michna 2Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Pour les Royautés, par exemple : « Je suis vivant, parole de l’Éternel [Dieu] : à main forte, à bras étendu et avec fureur déversée, Je régnerai sur vous ! » (Ez 20, 33). Et bien que Rav Na’hman ait dit : Que le Saint, béni soit-Il, s’emporte contre nous de toute une telle colère, pourvu qu’Il nous rachète ! — puisque cela est dit dans la colère, on ne mentionne pas la colère au début de l’année.
גמ׳ מלכיות כגון (יחזקאל כ, לא) חי אני נאם ה' [אלהים] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואע"ג דא"ר נחמן כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן כיון דבריתחא אמור אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן
Pour le Souvenir, par exemple : « Il Se souvint qu’ils n’étaient que chair, etc. » (Ps 78, 39). Pour le Chofar, par exemple : « Sonnez du chofar à Guiva, etc. » (Os 5, 8).
זכרון כגון (תהלים עח, לט) ויזכור כי בשר המה וגו' שופר כגון (הושע ה, ח) תקעו שופר בגבעה וגו'
Mais si l’on veut dire une Royauté, un Souvenir ou un Chofar de châtiment contre les idolâtres, on dit [pour la] Royauté, par exemple : « L’Éternel règne, les peuples tremblent » (Ps 99, 1), et par exemple : « L’Éternel est Roi pour toujours et à jamais ; les nations ont disparu de Sa terre » (Ps 10, 16) ; [pour le] Souvenir, par exemple : « Souviens-Toi, Éternel, des fils d’Édom, etc. » (Ps 137, 7) ; [pour le] Chofar, par exemple : « Le Seigneur Dieu sonnera du chofar et s’avancera dans les tempêtes du midi » (Za 9, 14), et il est écrit : « L’Éternel des armées les protégera » (Za 9, 15).
אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של עובדי כוכבים אומר מלכות כגון (תהלים צט, א) ה' מלך ירגזו עמים וכגון (תהלים י, טז) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון (תהלים קלז, ז) זכור ה' לבני אדום וגו' שופר כגון (זכריה ט, יד) וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב (זכריה ט, טו) ה' צבאות יגן עליהם
On ne mentionne pas un Souvenir concernant un individu, même en bien, par exemple : « Souviens-Toi de moi, Éternel, dans Ta faveur envers Ton peuple » (Ps 106, 4), et par exemple : « Souviens-Toi de moi, mon Dieu, en bien » (Ne 5, 19).
אין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון (תהלים קו, ד) זכרני ה' ברצון עמך וכגון (נחמיה ה, יט) זכרה לי אלהי לטובה
Les [versets de] « visite » sont comme des Souvenirs, par exemple : « Et l’Éternel visita Sarah » (Gn 21, 1), et par exemple : « Je vous ai bien visités » (Ex 3, 16). Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : Ils ne sont pas comme des Souvenirs.
פקדונות הרי הן כזכרונות כגון (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה וכגון (שמות ג, טז) פקוד פקדתי אתכם דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן כזכרונות
Et selon Rabbi Yossé, admettons même que les [versets de] « visite » soient comme des Souvenirs : « Et l’Éternel visita Sarah » est la visite d’un individu ! Puisqu’une multitude est issue d’elle, c’est comme une multitude.
ולר' יוסי נהי נמי דפקדונות הרי הן כזכרונות וה' פקד את שרה פקדון דיחיד הוא כיון דאתו רבים מינה כרבים דמיא
« Portes, élevez vos têtes ; élevez-vous, portails éternels, et que le Roi de gloire entre ! Qui est ce Roi de gloire ? L’Éternel, fort et puissant, l’Éternel, puissant à la guerre. Portes, élevez vos têtes, élevez-les, portails éternels, et que le Roi de gloire entre ! Qui est donc ce Roi de gloire ? L’Éternel des armées, c’est Lui le Roi de gloire. Sela » (Ps 24, 7-10). La première [moitié compte pour] deux, la seconde pour trois. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé.
(תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי (הוא) זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה ראשונה שתים שניה שלש דברי ר' יוסי
« Chantez Dieu, chantez ; chantez notre Roi, chantez ! Car Dieu est Roi de toute la terre » (Ps 47, 7-8) : deux [Royautés]. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : Une. Et ils sont d’accord que « Dieu règne sur les nations, Dieu siège sur Son trône saint » (Ps 47, 9) est une.
(תהלים מז, ז) זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אחת ושוין (תהלים מז, ט) במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהיא אחת
Un Souvenir où figure la sonnerie, par exemple : « Un repos solennel, un souvenir de sonnerie, une sainte convocation » (Lv 23, 24) : on le dit avec les Souvenirs et on le dit avec les Chofarot. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : On ne le dit qu’avec les Souvenirs [seulement].
זכרון שיש בו תרועה כגון (ויקרא כג, כד) שבתון זכרון תרועה מקרא קדש אומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו אומרה אלא עם הזכרונות [בלבד]
Une Royauté accompagnée de la sonnerie, par exemple : « L’Éternel son Dieu est avec lui, et l’acclamation du Roi est en lui » (Nb 23, 21) : on la dit avec les Royautés et on la dit avec les Chofarot. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : On ne la dit qu’avec les Royautés seulement.
מלכות שיש עמו תרועה כגון (במדבר כג, כא) ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד
La sonnerie sans rien d’autre, par exemple : « Ce sera pour vous un jour de sonnerie » (Nb 29, 1) : on la dit avec les Chofarot. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : On ne la dit pas du tout.
תרועה שאין עמה לא כלום כגון (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם אומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה כל עיקר:
« On commence par la Torah et on termine par un prophète. Rabbi Yossé dit : S’il a terminé par la Torah, il est quitte. » « S’il a terminé » : après coup, oui ; a priori, non ? Pourtant, il est enseigné : « Rabbi Yossé dit : Celui qui termine par la Torah est digne d’éloge ! » Dis : « il termine ».
מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא: אם השלים דיעבד אין לכתחילה לא והתניא ר' יוסי אומר המשלים בתורה ה"ז משובח אימא משלים
Mais on enseigne « s’il a terminé » : après coup, oui ; a priori, non ! Voici ce qu’il dit : On commence par la Torah et on termine par un prophète ; Rabbi Yossé dit : On termine par la Torah, et si l’on a terminé par un prophète, on est quitte. On a enseigné de même : Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Yossé, a dit : Les hommes pieux d’autrefois la terminaient par la Torah.
והא אם השלים קתני דיעבד אין לכתחילה לא הכי קאמר מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא תניא נמי הכי אמר רבי אלעזר ברבי יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה
Pour les Souvenirs et les Chofarot, il y en a beaucoup ; mais pour les Royautés, il n’y en a que trois : « L’Éternel son Dieu est avec lui, et l’acclamation du Roi est en lui » (Nb 23, 21) ; « Il fut roi en Yechouroun » (Dt 33, 5) ; « L’Éternel régnera pour toujours et à jamais » (Ex 15, 18). Or il nous en faut dix, et il n’y en a pas !
בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת הוא דהויין (במדבר כג, כא) ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך (שמות טו, יח) ה' ימלוך לעולם ועד ואנן בעינן עשר וליכא
Rav Houna dit : Viens et entends : « Écoute, Israël, l’Éternel est notre Dieu, l’Éternel est un » (Dt 6, 4) est une Royauté. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : Ce n’est pas une Royauté.
אמר רב הונא ת"ש (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות
« Sache aujourd’hui et prends à cœur que l’Éternel est Dieu, il n’y en a point d’autre » (Dt 4, 39) est une Royauté. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : Ce n’est pas une Royauté. « Il t’a été donné de voir pour savoir que l’Éternel est Dieu, il n’y en a point d’autre que Lui » (Dt 4, 35) est une Royauté. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : Ce n’est pas une Royauté.
(דברים ד, לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים אין עוד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות (דברים ד, לה) אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות:
MICHNA: Celui qui passe devant l’arche le jour de fête de Roch Hachana, c’est le second qui fait sonner ; et au moment du Hallel, c’est le premier qui fait réciter le Hallel.
מתני׳ העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל:
GUEMARA: En quoi le second diffère-t-il, pour qu’il fasse sonner ? Parce que « dans la multitude du peuple est la gloire du roi » (Pr 14, 28). S’il en est ainsi, que l’on dise aussi le Hallel avec le second, parce que « dans la multitude du peuple est la gloire du roi » !
גמ׳ מאי שנא שני מתקיע משום (משלי יד, כח) דברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום דברוב עם הדרת מלך
Mais en quoi le Hallel diffère-t-il, pour qu’il soit dit avec le premier ? Parce que les gens zélés s’empressent [d’accomplir] les mitsvot. Faisons donc aussi la sonnerie avec le premier, parce que les gens zélés s’empressent [d’accomplir] les mitsvot !
אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות
Puisqu’on dit « au moment du Hallel », on en déduit qu’à Roch Hachana il n’y a pas de Hallel. Quelle en est la raison ? Rabbi Abbahou a dit : Les anges du service dirent devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, pourquoi Israël ne dit-il pas de cantique devant Toi à Roch Hachana et à Yom Kippour ? Il leur dit : Est-il possible que le Roi siège sur le trône du jugement, que les livres des vivants et les livres des morts soient ouverts devant Lui, et qu’Israël dise un cantique ?
מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:
MICHNA: Pour le chofar de Roch Hachana, on ne franchit pas la limite [du Chabbat], on ne dégage pas un tas de décombres, on ne monte pas à un arbre, on ne monte pas sur une bête, on ne nage pas sur l’eau ; et on ne le taille ni avec une chose [interdite] au titre d’un repos rabbinique, ni avec une chose [interdite] au titre d’une interdiction [de la Torah]. Mais si l’on veut y mettre de l’eau ou du vin, on peut le faire.
מתני׳ שופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן
On n’empêche pas les enfants de sonner ; au contraire, on s’occupe avec eux jusqu’à ce qu’ils apprennent. Celui qui [sonne pour] s’exercer n’est pas quitte, et celui qui entend celui qui s’exerce n’est pas quitte.
אין מעכבין את התנוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא:
GUEMARA: Quelle en est la raison ? Le chofar est un commandement positif, alors que le jour de fête est [à la fois] un commandement positif et une interdiction, et un commandement positif ne repousse pas une interdiction doublée d’un commandement positif.
גמ׳ מ"ט שופר עשה הוא ויו"ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה:
« On ne monte pas à un arbre et on ne monte pas sur une bête, etc. » Maintenant que tu as dit [qu’on ne transgresse pas] une [interdiction] rabbinique, faut-il [dire qu’on ne transgresse pas] une [interdiction] toraïque ? On enseigne « ceci, et à plus forte raison cela ».
לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה כו': השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני:
Original : Rosh Hashanah 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.